החלטה בתיק בר"ע 38626-12-12

1.    לפני בקשת המבקשת להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של רשם בית הדין האזורי לעבודה בנצרת מיום 22/11/12 (תיקי ד"מ 3032-07-12 וד"מ 3067-07-12 (הרשם מוסטפא קאסם).

כעולה מרישומי בית הדין האזורי לעבודה, פסק הדין הומצא לידי המבקשת ביום 30/11/12.

רקע וכללי

2.    המבקשת הועסקה על ידי המשיבה כרוקחת במשך 28 חודשים.

ביום 2/7/12 הגישה המבקשת באמצעות נציג ההסתדרות שייצגה בהליך, את תביעותיה בשני התיקים ד"מ 3032-07-12 וד"מ 3067-07-12 הנ"ל לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים, בסך כולל של 19,205 ש"ח.

        במסגרת הדיון שהתקיים בפני הרשם ביום 22/11/12 ולאחר שביררו את רכיבי התביעה השונים, הודיעו ב"כ הצדדים כדלקמן:

"אנחנו מסכימים שיינתן בתיק פסק דין לפשרה, לפי סעיף 31(ג) לחוק בית הדין, ללא נימוקים. אנו מבינים מבית הדין שבמסגרת סמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף האמור, בית הדין יכול לפסוק כל סכום אשר ייראה בעיניו כצודק, הכל בהסתמך על כתבי בי - דין שהוגשו בתיק, המסמכים שהוצגו בפני בית הדין והדברים שנאמרו היום ללא צורך בשמיעת עדויות.

אנו מבינים שסיכויי ערעור על פסק דין לפשרה הינם קלושים מאשר בערעור על פסק דין הניתן בדרך הרגילה.

עם מתן פסק הדין לא יהיה לצד כלשהו טענה כלפי משנהו בגין תקופה העבודה וסיומה".

3.    להודעה זו של הצדדים ניתן תוקף של החלטה ע"י הרשם ובהמשך לכך, ניתן פסק דינו של הרשם, בו נקבע בין היתר, כי:

" לפיכך, לאור הסכמת ב"כ הצדדים כי אפסוק לפשרה ולאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, (לרבות זה שהוגש היום), ולאחר ששמעתי את הצדדים, ובהתאם לסמכותי לפסוק לפשרה לפי סעיף 31 (ג) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של   9,000 ש"ח.

הסכום הנקוב לעיל ישולם לתובעת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית, זאת החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו".

עוד הובהר בסיפא לפסק הדין כי הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות ערעור על פסק הדין תוך חמישה עשר יום מיום קבלת פסק הדין.

4.    ביום 17/11/12 הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור על פסק הדין לבית דין זה.

        במסגרת ערעור זה טענה המבקשת כי הפסיקה הנ"ל לא שיקפה כיאות את כל זכויותיה של המבקשת המגיעות לה על פי דין.

הרשם פסק למבקשת סך של 9,000 ש"ח בלבד, בעוד שהיא תבעה 19,265 ש"ח לא כולל פיצויי הלנה וריבית.

גם הסך של 2,900 בהם הודתה המשיבה כי מגיעים למבקשת ואשר בגינם ניתנה לה המחאה, שטרם נפרעה, כאשר סכום זה ביחד עם הסך של 9,000 ש"ח שנפסקו אינם מבטאים את ההפרות המתמשכות לחוקי העבודה השונים מצד המשיבה כלפי המערערת במשך תקופת עבודתה אצלה.

לדברי המבקשת, אמנם היא הסכימה להצעת בית דין קמא לסיים את התיק על דרך של פשרה, אבל היא ציפתה לפשרה צודקת שתיתן מענה הולם לכל אחת ואחת מזכויותיה.